חדשות מעולם הפטריות והפסיכדליים: תוצאות מחקר בחרדה, בקשת אישור מחודשת בפוסט־טראומה וגנום האגריקון – ספטמבר 2026
בשבועות האחרונים נרשמו כמה התפתחויות בולטות בעולם הפטריות והחומרים הפסיכדליים: פרסום תוצאות של ניסוי קליני גדול בטיפול בחרדה, הגשה מחודשת של בקשת אישור שנדחתה לפני שנתיים, ופענוח הגנום של אחת מפטריות המרפא המוכרות זה מאות שנים. ריכזנו כאן את עיקרי הדברים, עם קישורים למקורות המלאים.
תוצאות חיוביות בניסוי שלב שלישי לטיפול בהפרעת חרדה כללית
ב־12 באוגוסט 2026 פרסמה חברת דפיניום תרפיוטיקס (Definium Therapeutics) תוצאות ראשוניות חיוביות מניסוי שלב שלישי בשם וויאג' (Voyage), שבחן טיפול בהפרעת חרדה כללית באמצעות תכשיר בשם DT120 – טבליה נמסה בפה המכילה 100 מיקרוגרם ליזרגיד. לפי הודעת החברה השתתפו בניסוי 214 מטופלים בגילי 18–74 עם אבחנה של הפרעת חרדה כללית, בכ־35 מרכזים בארצות הברית; מחציתם קיבלו מנה בודדת של התכשיר ומחציתם פלצבו.
על פי ההודעה, בשבוע ה־12 ירד הציון בסולם החרדה של המילטון ב־11.6 נקודות בקבוצת הטיפול לעומת 6.2 נקודות בקבוצת הפלצבו – פער של 5.4 נקודות בעל מובהקות סטטיסטית גבוהה וגודל אפקט של 0.81. שיעור המגיבים לטיפול עמד על 43% מול 16% בפלצבו, ושיעור ההפוגה על 14% מול 4%. הפער נמדד כבר בשבוע הראשון. החברה מדווחת כי תופעות הלוואי היו קלות עד בינוניות, חולפות, והופיעו בעיקר ביום מתן המנה, וכי לא זוהו סימני בטיחות חדשים. התכשיר קיבל ממינהל התרופות האמריקאי מעמד של טיפול פורץ דרך להתוויה זו.
לצד ההתלהבות פורסמה גם ביקורת. באתר פסיכדליק אלפא (Psychedelic Alpha), ב־26 באוגוסט 2026, צוטט חוקר המוח מרטין ארנס (Martijn Arns), שלדבריו שיעורי ההפוגה והתגובה שנרשמו לאחר מנה בודדת נמוכים בהשוואה לתרופות מאושרות להפרעת חרדה כללית, שבהן שיעורי ההפוגה נעים בין 28% ל־45%. לדעתו ייתכן שניסויים פסיכדליים כוללים מעט מדי מפגשי טיפול, ושהתוצאות ישתפרו עם מנות חוזרות. נתוני החלק השני של הניסוי, שכולל טיפולים חוזרים, טרם פורסמו. תוצאות ניסוי שלב שלישי נוסף של החברה, בשם פנורמה (Panorama), צפויות להתפרסם בספטמבר 2026, ובו נבדקת גם מנה נמוכה יותר של 50 מיקרוגרם – בין היתר כדי לבחון עד כמה המשתתפים מזהים אם קיבלו טיפול או פלצבו.
חשוב להדגיש: ליזרגיד הוא חומר אסור בישראל, והסיקור כאן הוא חדשותי בלבד.
שנתיים אחרי הדחייה – בקשת האישור לטיפול בפוסט־טראומה הוגשה מחדש
לפי דיווח של פסיכדליק אלפא מ־12 באוגוסט 2026, חברת רזיליינט פרמסוטיקלס (Resilient Pharmaceuticals, לשעבר Lykos Therapeutics) הגישה מחדש למינהל התרופות האמריקאי את בקשת האישור לטיפול בהפרעת דחק פוסט־טראומטית בשילוב החומר אם־די־אם־איי. הבקשה המקורית נדחתה בשנת 2024 במכתב תגובה מלאה, שבו הועלו בין היתר טענות על איסוף לקוי של תופעות לוואי, נתונים לא מספקים על עמידות ההשפעה לאורך זמן, ושיעור גבוה של משתתפים שנחשפו לחומר עוד לפני הניסוי.
על פי אותו דיווח, החברה לא ערכה ניסוי שלב שלישי חדש, אלא נשענה על נתונים של גורמי צד שלישי – ובהם מחקר של מערך הבריאות של יוצאי הצבא בארצות הברית עם מעקב ארוך טווח. בנוסף ערכה ניסוי בטיחות חדש בשלב ראשון על 32 מתנדבים בריאים תוך ניטור לבבי, וביצעה ביקורת על נתוני שלב שלישי המקוריים. החברה עצמה שומרת על שתיקה פומבית בנוגע להגשה, ופניות התקשורת מטופלות על ידי העמותה השותפה מאפס (MAPS). מועד ההחלטה הצפוי טרם פורסם.
גם כאן: אם־די־אם־איי הוא חומר אסור בישראל, וההתייחסות אליו כאן היא במסגרת סיקור חדשותי בלבד.
הגנום של פטריית האגריקון פוענח לראשונה
ב־25 באוגוסט 2026 דווח באתר של המיקולוג פול סטמטס (Paul Stamets) על שני מאמרים שהתקבלו לפרסום באותו יום, ושניהם עוסקים באגריקון (Laricifomes officinalis) – פטריית מדף ותיקה הגדלה על עצי מחט, שנחשבת למין בסכנת הכחדה ומופיעה במקורות רפואיים עתיקים.
המאמר הראשון מציג את הגנום המוער הראשון של הפטרייה הזמין לציבור. גרסת קדם־פרסום שלו הועלתה לאתר ביו־ארקייב ב־4 ביוני 2026, ובין מחבריה גם סטמטס עצמו. לפי התקציר, הגנום הגרעיני נאמד בכ־28.76 מיליון בסיסים ב־66 מקטעים, לצד גנום מיטוכונדריאלי של כ־197.67 אלף בסיסים; זוהו 8,717 גנים משוערים, מהם 8,604 מקודדי חלבון, וכן 310 גנים המאורגנים ב־27 מקבצי גנים ביו־סינתטיים – בהם מסלולים לייצור טריטרפנואידים ופוליקטידים, משפחות תרכובות שמעניינות במיוחד את חוקרי הפטריות הרפואיות.
המאמר השני, שלפי ההודעה התקבל לכתב העת פרונטירס אין אימיונולוג'י, עוסק בהשפעת התפטיר של האגריקון על תאי מערכת חיסון אנושיים בתנאי מעבדה, ומתאר תגובה תלוית־הקשר. חשוב לסייג: מדובר במחקר מעבדתי מוקדם ולא בהוכחה קלינית ליעילות טיפולית באדם, ונכון לכתיבת שורות אלה המאמר עצמו טרם היה זמין לקריאה – הפרטים לקוחים מההודעה שפורסמה באתר של סטמטס.
עבורנו זו תזכורת נחמדה לכך שגם פטריות בעלות שימוש מסורתי ותיק – כמו ריישי או קורדיספס שנמצאות בחנות שלנו (oldforest.co.il) – ממשיכות להיחקר היום בכלים מדעיים מודרניים לגמרי.
מקורות וקישורים
המידע בפוסט זה נועד למטרות חינוכיות והעשרה בלבד. אין בו המלצה רפואית או קריאה לשימוש בחומר כלשהו. חומרים המוזכרים בסיקור עשויים להיות אסורים בישראל – והאזכור שלהם הוא חלק מסיקור חדשותי בלבד.
תגובות