חדשות מעולם הפטריות והפסיכדליים: מינהל אכיפת הסמים האמריקאי מבקש לאסור חמישה טריפטמינים, אורגון מבטלת את העלאת האגרות ומדענים מציעים פלצבו משכנע יותר – אוקטובר 2026
השבועיים האחרונים בעולם הפסיכדלי עמדו בסימן רגולציה: בזמן שמינהל המזון והתרופות האמריקאי (FDA) מקדם מסגרת לאישור טיפולים פסיכדליים, מינהל אכיפת הסמים (DEA) מנסה בפעם השנייה לאסור חמש תרכובות ממשפחת הטריפטמינים – אחת מהן קשורה ישירות לתרופה ניסיונית שכבר קיבלה מעמד מועדף. במקביל, מדינת אורגון נסוגה מתוכנית להכפיל את אגרות הרישוי בתוכנית הפסילוסיבין שלה, וחוקרים מקליפורניה מציעים דרך חדשה להתמודד עם אחת הבעיות המתודולוגיות הגדולות של התחום. הנה הפרטים.
מינהל אכיפת הסמים האמריקאי מנסה שוב לאסור חמישה טריפטמינים
ב־23 בספטמבר 2026 פרסם מינהל אכיפת הסמים האמריקאי ברשומות הפדרליות הצעת תקנה (Notice of Proposed Rulemaking) להכנסת חמש תרכובות לרשימה 1 (Schedule I) – הקטגוריה המחמירה ביותר בחוק החומרים המפוקחים. החומרים הם 4-OH-DiPT, 5-MeO-AMT, 5-MeO-MiPT, 5-MeO-DET ו־DiPT. על פי המסמך, ניתן להגיש הערות ציבור ובקשות לשימוע עד 23 באוקטובר 2026.
זו אינה הפעם הראשונה. לפי נוסח ההצעה עצמה, הצעה זהה פורסמה בינואר 2022, נקבע בעניינה שימוע, ובסוף יולי 2022 היא נמשכה כדי לאפשר למשרד הבריאות האמריקאי (HHS) לעדכן את ההערכה המדעית. הערכה מעודכנת כזו התקבלה, לפי המסמך, ב־2 באפריל 2026, והיא שבה וממליצה על רשימה 1. הנימוקים: פוטנציאל גבוה לשימוש לרעה, דמיון מבני לחומרים שכבר אסורים, והיעדר שימוש רפואי מוכר בארצות הברית. המסמך מציין 65 מקרי חשיפה שדווחו בין השנים 2003 ל־2021, ומקרה מוות אחד שנקשר לאחד החומרים בשנת 2004.
מדוע זה מעורר סערה? משום שאחד החומרים, 4-OH-DiPT, הוא החומר הפעיל שאליו מתפרקת בגוף התרופה הניסיונית לובסילוצין (luvesilocin) של חברת Reunion Neuroscience. לפי הודעת החברה מ־23 בפברואר 2026, מינהל המזון והתרופות העניק לתרופה מעמד של "טיפול פורץ דרך" בדיכאון שלאחר לידה, על בסיס ניסוי שלב 2 שעמד ביעדו העיקרי, והחברה תכננה לפתוח ניסוי שלב 3 במהלך 2026. במילים אחרות: רשות פדרלית אחת מאיצה את הפיתוח, ואחרת מבקשת להחמיר את הפיקוח על אותה מולקולה.
ארגון MAPS פרסם ב־29 בספטמבר הצהרת התנגדות. לדברי מנהל־שותף של הארגון, איסמעיל עלי, סיווג ברשימה 1 גם חוסם את המחקר שיכול לברר אם יש לחומרים תועלת, וגם הופך שימוש אישי לעניין פלילי; לטענת הארגון, המינהל לא הציג ראיות לנזק ציבורי שמצדיק את הצעד. ההחלטה הסופית תתקבל רק לאחר תום תקופת ההערות.
חשוב לדעת: טריפטמינים פסיכדליים אסורים בישראל. האזכור כאן הוא סיקור חדשותי של הליך רגולטורי בארצות הברית בלבד.
אורגון נסוגה מהכפלת האגרות בתוכנית הפסילוסיבין
רשות הבריאות של אורגון (OHA) הודיעה ב־22 בספטמבר 2026 שלא תקדם את העלאת האגרות שהציעה לבעלי רישיונות בתוכנית שירותי הפסילוסיבין של המדינה. לפי ההודעה הרשמית, ההחלטה התקבלה בעקבות משוב מהמועצה המייעצת, מוועדות הייעוץ ומהערות הציבור. בשבועות הקרובים תיפתח הליך תקינה חדש, שאינו עוסק באגרות, עם יעד כניסה לתוקף ב־15 בינואר 2027.
על פי דיווח רשת הרדיו KLCC, ההצעה הייתה מכפילה את אגרת הרישוי השנתית של יצרנים ומרכזי שירות ל־20,000 דולר, ומוסיפה 2,000 דולר בשנה לאגרת המלווים (facilitators). התוכנית, שאושרה במשאל עם ב־2020 ופועלת מאז 2023, ממומנת מאגרות הענף עצמו, ולפי KLCC יותר מ־20,000 איש השתתפו בה עד כה.
רשת השידור הציבורית של אורגון (OPB) מדווחת שהבעיה התקציבית לא נעלמה: תחזיות פנימיות של הרשות מצביעות על גירעון של 2.9 עד 4.2 מיליון דולר במחזור התקציב הנוכחי – והתרחיש הגרוע ביותר הוא דווקא זה שבו בעלי רישיונות נוטשים בגלל העלאת האגרות. היידי פנדרגסט מקרן Healing Advocacy Fund אמרה ל־KLCC שסקרים בענף הראו שרבים לא היו מחדשים רישיון במחיר כפול. לפי OPB, הרשות שוקלת כעת חלופות, בהן העלאת המס על מוצרי הפסילוסיבין (כיום 15%), ואנשי הענף דורשים שקיפות תקציבית.
חשוב לדעת: פסילוסיבין אסור בישראל. התוכנית המתוארת פועלת במסגרת חוקי מדינת אורגון בלבד.
חוקרים מציעים: פלצבו שקשה באמת לזהות
אחת הבעיות הוותיקות של המחקר הפסיכדלי היא שהמשתתפים כמעט תמיד יודעים אם קיבלו את החומר הפעיל או פלצבו – מה שמקשה להפריד בין השפעת התרופה לבין השפעת הציפיות. במאמר שפורסם בספטמבר 2026 בכתב העת JAMA Psychiatry מציעים חוקרים מאוניברסיטת קליפורניה בסן פרנסיסקו (UCSF), מאוניברסיטת קליפורניה בסן דייגו ומסטנפורד גישה שהם מכנים UMBRAA.
לפי סיכום המאמר באתר News-Medical (16 בספטמבר), לרעיון שני מרכיבים. הראשון: במקום פלצבו פעיל חלש כמו ניאצין, שגורם לסומק ולא להרבה יותר, להשתמש בשילוב של תרופות מאושרות מקבוצות שונות – למשל חומר מרגיע, חומר מעורר וקנבינואיד – כדי ליצור מצב תודעה לא מוכר שקשה יותר להבדיל מחוויה פסיכדלית. השני: לצמצם, בהסכמת המשתתפים, את המידע שנמסר להם על התרופות שהם עשויים לקבל.
החוקר הבכיר, ד"ר ג'וש וולי מ־UCSF, מזכיר שהרפואה כבר טעתה בעבר בגלל השפעות "ברורות מאליהן", כמו פרוצדורות שנראו יעילות עד שנבדקו מול טיפול דמה. המחברים עצמם מדגישים שמדובר בהצעה בלבד: היא מעלה שאלות בטיחות ואתיקה, מחייבת סינון קפדני, ניטור רפואי צמוד ופיקוח רגולטורי, ושילובי התרופות עוד צריכים להיבדק. ההקשר ברור – שאלת הסמיות עומדת במרכז המסגרת שמינהל המזון והתרופות גיבש לאחרונה לאישור תרופות פסיכדליות, ובה עסקנו בסיכומים הקודמים.
מקורות וקישורים
המידע בפוסט זה נועד למטרות חינוכיות והעשרה בלבד. אין בו המלצה רפואית או קריאה לשימוש בחומר כלשהו. החומרים המוזכרים בסיקור – ובהם פסילוסיבין וטריפטמינים פסיכדליים אחרים – אסורים בישראל, והאזכור שלהם הוא חלק מסיקור חדשותי בלבד.




תגובות