top of page

חדשות מעולם הפטריות והפסיכדליים: מחקר ענק מאורגון, שימוע ציבורי במינהל התרופות האמריקאי ותוכנית איבוגאין בקולורדו – סיכום אוגוסט 2026

27 באוג׳
זמן קריאה 3 דקות

אוגוסט 2026 היה חודש עמוס בעולם המחקר והרגולציה של פטריות וחומרים פסיכדליים. ריכזנו שלושה עדכונים מרכזיים מהשבועיים האחרונים – כולם מארצות הברית, וכולם מבוססים על פרסומים מדעיים ורשמיים. חשוב להדגיש מראש: החומרים המוזכרים כאן, פסילוסיבין ואיבוגאין, אסורים לשימוש בישראל, והסיקור שלהם בפוסט הזה הוא חדשותי בלבד.

מחקר חדש מאורגון: התוצאות הראשונות מהשוק המפוקח

פטרייה מתחת למיקרוסקופ במעבדת מחקר

ב-19 באוגוסט 2026 פורסם בכתב העת JAMA Network Open מחקר בהובלת ד"ר Todd Korthuis מאוניברסיטת הבריאות והמדע של אורגון (OHSU). לפי הפרסום, זהו המחקר הרב-מרכזי הראשון שבוחן את שוק הפסילוסיבין המפוקח שהוקם באורגון בעקבות משאל העם משנת 2020.

החוקרים עקבו אחרי 346 משתתפים ב-24 מתוך 26 מרכזי השירות המורשים במדינה, בליווי 83 מנחים מוסמכים, בין נובמבר 2024 ליוני 2026. כל משתתף עבר מפגש יחיד ומילא שאלונים לפני המפגש ואחריו – בשבוע, בחודש ובשלושה חודשים. שיעור ההיענות למעקב היה גבוה במיוחד: כ-90% מהמשתתפים השלימו את המדידה בתום שלושה חודשים.

לפי הנתונים שדווחו במאמר, שיעור המשתתפים עם תסמינים ברמה בינונית עד קשה ירד באופן ניכר: דיכאון מ-42.2% ל-16.5%, חרדה מ-45.1% ל-13.2%, ותסמיני פוסט-טראומה (PTSD) מ-48.0% ל-16.8% בתום שלושה חודשים. בהודעת OHSU צוין כי בחודש הראשון 91.5% מהמשתתפים דיווחו שהחוויה הועילה להם, ו-64.9% דירגו אותה כאחת מעשר החוויות המשמעותיות בחייהם.

בצד הבטיחות: ארבעה משתתפים (1.2%) חוו תגובה התנהגותית שהצריכה התערבות רפואית – כולם ללא ניסיון פסיכדלי קודם. לא דווחו תופעות לוואי רפואיות חמורות. לדברי Korthuis בהודעת OHSU, פרופיל הבטיחות שנצפה היה דומה מאוד לזה שנרשם עם פסיכדליים במסגרות קליניות.

החוקרים עצמם מדגישים מגבלות משמעותיות: המחקר תצפיתי, ללא קבוצת ביקורת, ולכן אינו מאפשר להסיק סיבתיות; המדגם מייצג כ-5% בלבד ממשתמשי השירות באורגון ונוטה לאוכלוסייה משכילה ובעלת הכנסה גבוהה; והממצאים תקפים למסגרת המפוקחת של אורגון ולא לשימוש עצמאי. במילים אחרות – נתוני עולם אמיתי מעניינים, לא הוכחה קלינית.

ה-FDA מפרסם הנחיות סופיות וקובע שימוע ציבורי לספטמבר

באוגוסט 2026 הודיע מנהל המזון והתרופות האמריקאי (FDA) על שימוע ציבורי שייערך ב-14 בספטמבר 2026 בפורמט היברידי, שמטרתו לאסוף עמדות של בעלי עניין בנוגע לשימוש טיפולי עתידי בתכשירים פסיכדליים במסגרות מפוקחות ותומכות. לפי סקירה של משרד עורכי הדין Foley Hoag, השימוע יתמקד בארבעה נושאים: הכשרת מטפלים, בטיחות המטופל, סוגיות נגישות, וסטנדרטים לאיסוף נתונים. המועד האחרון להגשת הערות בכתב נקבע ל-5 באוקטובר 2026.

במקביל פרסם ה-FDA גרסה סופית של מסמך ההנחיות Psychedelic Drugs: Considerations for Clinical Investigations, שנועד להנחות חברות ויזמי מחקר בתכנון ניסויים קליניים בתחום.

שתי ההודעות מגיעות בהמשך לצו נשיאותי מ-18 באפריל 2026 (Executive Order 14401) בשם Accelerating Medical Treatments for Serious Mental Illness, שמנחה את הרשויות הפדרליות להאיץ מחקר, בחינה ואישור של תרופות פסיכדליות למצבים נפשיים חמורים. חשוב לזכור שנכון להיום פסילוסיבין אינו מאושר על ידי ה-FDA לאף התוויה פסיכיאטרית.

קולורדו: תוכנית מחקר ראשונה מסוגה לאיבוגאין

ב-12 באוגוסט 2026 נכנס לתוקף בקולורדו חוק HB26-1325 בשם Natural Medicine, שמקים תוכנית פיילוט למחקר איבוגאין תחת רשות הבריאות ההתנהגותית של המדינה (BHA). לפי דף החוק באתר בית המחוקקים של קולורדו, החוק עבר בבית הנבחרים ב-9 במאי 2026 ובסנאט ב-13 במאי, נחתם על ידי מושל המדינה ב-4 ביוני, ומאפשר ל-BHA לבחור עד חמישה אתרי פיילוט.

מטרת התוכנית כפי שהיא מנוסחת בחוק: לחקור את הבטיחות והיעילות של שימוש באיבוגאין לטיפול במצבים נפשיים ובהפרעות שימוש בחומרים. לצד התוכנית הוקמה קרן ייעודית (ibogaine research pilot program cash fund) שתתוקצב ממתנות, מענקים ותרומות, וה-BHA נדרש לפעול להשגת מימון מחקר ופיתוח פדרלי.

להבהרה: איבוגאין הוא חומר פסיכואקטיבי המופק משורש צמח האיבוגה – לא מפטרייה – והוא אסור בישראל. האזכור כאן הוא חלק מסיקור חדשותי בלבד.

ומה לגבי אמניטה מוסקריה?

שווה לשים לב להבחנה שנוטים לטשטש בכותרות: כל שלושת העדכונים החודש עוסקים בפסילוסיבין ובאיבוגאין, ולא באמניטה מוסקריה. אמניטה מוסקריה היא פטרייה נפרדת לחלוטין, עם כימיה אחרת – מוסקימול וחומצה איבוטנית ולא פסילוסיבין – והיא אינה חלק מהרפורמות, מהניסויים הקליניים או מתוכניות הפיילוט שתוארו למעלה. סקירות מדעיות שפורסמו השנה מציינות שהבסיס המחקרי הקליני לגביה עדיין דל בהשוואה לפסילוסיבין.

מידע רקע מפורט על הפטרייה עצמה – היסטוריה, כימיה ומה שידוע ומה שלא ידוע עליה – ריכזנו במדריך נפרד באתר, והקישורים אליו ולחנות מופיעים ברשימת המקורות למטה.

מקורות וקישורים

המידע בפוסט זה נועד למטרות חינוכיות והעשרה בלבד. אין בו המלצה רפואית או קריאה לשימוש בחומר כלשהו. פסילוסיבין ואיבוגאין, המוזכרים בסיקור, אסורים בישראל – והאזכור שלהם הוא חלק מסיקור חדשותי בלבד.

תגובות


אמניטה

צור קשר

  • Whatsapp
פטריה אמניטה מוסקריה מיקרודוזינג AMANITA
bottom of page