מיקרו-מינונים של אמניטה מוסכריה – הספר של באבא מאשה בעברית, חלק עשירי: משובים על שינה, אלכוהול, ראייה וכאב
זהו החלק העשירי בסדרת התרגומים שלנו – התרגום הראשון לעברית של ספרה של באבא מאשה על מיקרו-מינונים של אמניטה מוסכריה. בחלק זה מתורגמים עמודים 45–49: המשך אוסף המשובים של משתמשי המיקרו-מינונים, כפי שפורסמו בערוץ הטלגרם של המחברת בסוף אוגוסט ובתחילת ספטמבר 2019. להיכרות עם הסדרה כולה, קראו את הפוסט הפותח של הסדרה. את תחילת אוסף המשובים אפשר לקרוא בחלק תשיעי: משובי המשתמשים הראשונים. כמו תמיד: עמוד המקור, ומיד אחריו התרגום לעברית.

תרגום עמוד 45:
14:45. באבא מאשה. אבא בכלל לא היה בעניין, קומוניסט עוד מהדור ההוא. חי עם הראש בתוך הטלוויזיה, אבל שברתי אותו, חודש שני על המינונים, התרכך. לא נתפס לבקבוק, מעשן פחות, לא נטפל לאמא, ובכלל עם כולנו הופיע איזה דיאלוג ואור בתקשורת. אנחנו כל המשפחה — גם אשתי, לעזאזל, איזה קסם — לוקחים כל אחד איך שמתאים לו, בסך הכול עד שלושה גרם, לא יותר, באופן אישי. עכשיו כל הכפר עוקב אחרינו, בהתחלה צהלו מצחוק כמו סוסים, ופתאום אני רואה — הולכים פה ושם, משוטטים ביער, אוספים, ממש סרט. אני שמח שחוזר אליי כוח החיים, המפרקים «התייבשו», הכאב עובר, מצב הרוח — כמו יום הולדת בילדות, כל יום. תודה-תודה, אם צריך משהו — תכתבי.
27 באוגוסט 2019
10:01. ובכן. מטרת נטילת המיקרו-מינונים: להיפטר מהאשליות שבהן היה ממולא הראש שלי בגלל צמא אינסופי למידע. אין כוח ורצון לעשות משהו, לזוז, להתפתח. אפתיה לכול, דיכאון. הפתרון: תמיסה (טינקטורה) במשך חודש, בטיפות, רק בבוקר, «מדרגות» עד 15 טיפות ובחזרה.
— המצב הרגשי התאזן, כמעט תמיד באיזון בין הטוב לרע.
— מצב הרוח לא קופץ, קשה ליפול לבור רגשי, גם אם מאוד רוצים.
— הופיעה מוטיבציה לעיסוקים. בחלומות נעדרים רגשות, או טוב יותר לומר — תחושות.
לפעמים מצב השינה הזה עובר גם לשעות הערוּת. נעלמו האשליות שעל בסיסן בניתי תוכניות. במשך זמן מה — ריקנות פנימית, נאלצתי לעבוד עם זה, לשאול את עצמי שאלות ולחפש תשובות כדי לא לקרוס לדיכאון. בסוף קיבלתי חוויה מצוינת, היה חלום שגרם לי לחשוב ולקבל החלטות על שינויים נחוצים.
סיכום: הבנתי מה אני רוצה — אני, ולא מישהו אחר. נדלקתי על החלום שלי. זה נותן כוח. אני מסתכל על החיים הקודמים כמו על ניסיון של מישהו אחר. בו בזמן גם עצוב וגם משמח. אבל יותר משמח. כאילו העולם נפתח לנגד העיניים. מתחילים להבין מה באמת בעל ערך ועל מה צריך להוציא זמן וכוח, ובקלות מסלקים את כל המיותר. האם אפשר לומר שנעשיתי מאורגן ומאושר יותר? בהחלט כן!
10:17. המשוב שלי: מתברר שעשיתי מיקרודוזינג לא שישה חודשים, אלא כמעט שמונה. השינויים הם הבאים: שינה עמוקה מאוד, לא שומעת כלום, אף שקודם התעוררתי מכל רחש, נרדמת בקלות, מתעוררת בקלות, אין שום רצון להתבטל במיטה, ממש קופצת ממנה. פרץ סוער של אנרגיה. גלי החום של גיל המעבר עברו לגמרי — הם לא כל כך הציקו, אבל עכשיו עברו לגמרי. חיזקתי את מערכת החיסון, אף פעם לא הייתה אפילו נזלת, על מגפות שמעתי רק בטלוויזיה. מצב הרוח השתנה פי כמה, נעשיתי יותר «לא אכפת לי», הפסקתי לשלוט ביקיריי, עוסקת יותר בעצמי, רגועה יותר. המפרקים הפסיקו לכאוב לגמרי, בקע בעמוד השדרה מטריד לפעמים, אבל לעתים רחוקות (אחרי עבודה פיזית מעבר למידה). מתעצבנת ודואגת לעתים רחוקות מאוד, בנפש מבעבעים נעורים:)) מבחינה גופנית אין יותר שינויים, אבל גם מחושים בולטים אין, אולי יש, אבל אני לא יודעת עליהם. על חוויות מיסטיות לא כותבת, היו כל כך הרבה!!!:) עכשיו התחלתי שוב מיקרודוזינג, הכול סבבה. כושר העבודה בשיא. עכשיו יש לי רק גלי יצירתיות, ולא גלי חום של גיל המעבר. אותי עכשיו מאוד…

תרגום עמוד 46:
…קשה להוציא מהכלים, צריך להתאמץ מאוד:)) עוד שמתי לב שיש לי פחות «זבובים» מול העיניים.
11:23. החלטתי לשלוח לך דיווח. רק עכשיו שמתי לב לאפקט. בקיצור, קודם מדי פעם הופיעה אצלי אלרגיה (העיניים דמעו וגירדו). השתקתי אותה בכדורים, אבל זה עזר לכמה ימים. ואז החלטתי לנסות מיקרודוזינג. אכלתי אמניטות טחונות, כפית מלאה כל בוקר (וחצי כפית דבש לטעם) במשך 19 ימים. המצב הפסיכולוגי בסדר, שמתי לב לריכוז טוב יותר ולהלך רוח כללי ליום העבודה. התחושות הגופניות גם בסדר, שום סטייה לרעה, וגם העיכול בסדר. והכי מעניין — רק עכשיו שמתי לב שאין אלרגיה! אפילו לא רמז. עם העיניים הכול בסדר! לפני האמניטות הייתה, ואחרי — כבר לא).
13:10. ב״מ, זכיתי סוף סוף גם אני לשתף אותך, ממש מתפוצץ בפנים, איך זה שלא כולם יודעים את זה. בקיצור, הנטילה הייתה 35 ימים, כל יום עד 2 טחון. מהבוקר. לא כתבתי, חיכיתי לאישור שזה לא נדמה לי. התחלתי לקבל אישורים מהסובבים שאני זורח ומחייך, יישרתי כתפיים, התקשורת קלה וחופשית, אני עצמי מופתע, חזרתי לחלומות שננטשו מזמן, התחלתי ממש לממש את מה ששאפתי אליו ותמיד רציתי, האנרגיה דוחפת, היום נמתח ואפילו מתחשק עוד זמן, וככה שואלים — מה, זכית בלוטו? באמת — זכיתי בלוטו, לוטו האמניטה! מילדות לא הרגשתי ככה, החיים נמאסו, כופפו אותי עם הפרצוף לאדמה. הבנתי שהחיים — כיף, נכון שלא איזה פאר, אבל הרי יש הכול, והאהובים לצדי, וצריך לחיות ולשמח אותם, ולא לריב, לבקר ולהוכיח! אלה התובנות. עכשיו עשיתי הפסקה. המצב מחזיק. אתחיל שוב עם היבול החדש. תודה לך וקידה.
28 באוגוסט 2019
22:56. וואו! הראייה שלי — מינוס 2.5 בימין ומינוס 1.5 בשמאל... בקיצור, לא רואה לרחוק... אבל משקפיים אני לא מרכיב מעיקרון.... אז הנה, אחרי האמניטה (אני בהלם) כאילו ניגבו לי את העיניים מלכלוך... התמונה נעשית חדה בניגודיות. ברור מאוד, אני רואה את הפרטים הכי קטנים... שלפני האמניטות יכולתי לראות רק כשמצמצם את העיניים...
זה מה שבאמת מכה אותי בהלם!
2 בספטמבר 2019
09:40. אני עושה מיקרודוזינג עם דלקת לבלב, הטיסה תקינה, אין התקפים, תודה לאל.
4 בספטמבר 2019
14:23. התחלתי מיקרודוזינג. בינתיים הכול מוצא חן בעיניי. הגעתי ל-2 גרם מהבוקר. הטיסה תקינה. בהירות וריכוז של המחשבה. שום שכרות. מאחורי ההגה לפעמים כל היום — אפילו נעשה טוב יותר. אין «תקיעות», למשל אחרי האוכל. הריכוז והקשב השתפרו. כל היום פעילות טובה, מתעייפים פחות. גם הספורט — כיף.
אגב, ללילה זה לא ממש הולך לי, כי אני לא נרדם מהר במיוחד, המוח פעיל כל הלילה, השינה מקוטעת ושטחית, כל הלילה חולמים קטעים של חלומות לא מובנים, כמו בתרדמת.

תרגום עמוד 47:
20:40. שלום סבתא. צפיתי בסרטון שלך על מיקרו-מינון, החלטתי להשתתף, אף שאולי כבר איחרתי? שמתי לב לאמניטות כשצפיתי בהארדי, אחר כך בעבודות שלך, וזה עניין אותי. העניין הוא שיש לי הפרעות שינה, כבר 3 שנים בערך. זה התחיל בגלל שלא התאימו לי התרופות שרשמו לי הרופאים. אחרי שאמרתי שרע לי, הקאות מרה בבקרים — הרופאים רק הרימו ידיים ואמרו שזה לא כתוב בהתוויות הנגד (על השלכות כאלה של הנטילה). בקיצור, לקחתי אותן בערך חצי שנה — אולי שמונה חודשים, עד שהבנתי שצריך להפסיק. ואחרי זה התחיל — אני הולך לישון, רק נוגע בכרית עם הראש — מיד נרדם. אבל רק נגמר שלב השינה הקצרה, אני מתעורר ולא מצליח להירדם שוב עד שלא אתעורר לגמרי, אשב קצת ליד המחשב ואתחיל לפהק. אחר כך אני הולך וישן עוד שעה וחצי — שעה, וחוזר חלילה. בקיצור — אסון, אבל כשצפיתי על אמניטות ושמעתי על טרנס — הנושא הזה עניין אותי מאוד. אבל יש «אבל» אחד: אני כבר כמעט 10 שנים בתוכנית מתדון, ואני אגיד לך, סבתא, שהאמניטה עזרה לי להוריד את מינון המתדון פי שלושה. את זה אני מחשיב כיתרון גדול מאוד. מה שמעניין אותי הוא איך הכבד שלי, עם הפטיטיס C, מקבל את כל זה? אני שותה כאבקה בבקרים, כפית, ובצהריים חוזר. כך אני מתקדם בעניין הזה. נו, כל טוב, ושחוטי האושר יארגו לך את הגורל.
20:49. שלושה ימים אני עושה מיקרודוזינג באמניטה. שיפור בהרגשה, מצב רוח מרומם. כושר העבודה עלה. התחלתי להיזכר בהרבה דברים נעימים מהילדות.
20:51. האפקט של נטילה ללילה — כמו בסטטיסטיקה, והנטילה בבוקר לא נותנת אנרגיה, יש הרפיה ותחושת אושר, אבל מאחורי ההגה לא הייתי מתיישב. יש לי גם ניסיון עם תה אמניטה: בערך כובע יבש גדול אחד עם 2–3 חליטות — הרפיה, נעימות בגוף, תפיסה מיטיבה יותר של העולם מסביב, אבל אחר כך הראש מתחיל לכאוב קצת. זה נורמלי? או שהוא פשוט מגביר את המתחים הקטנים שלי בראש, שלא מורגשים במצב הרגיל?
20:53. האמניטה עזרה לי להתמודד עם ההתמכרות למריחואנה)
23:07. היום בדיוק שנה מאז שוויתרתי לגמרי על אלכוהול (שתיתי מגיל 20, עכשיו אני בן 48, היו בולמוסי שתייה של 3–4 ימים). עשיתי מיקרודוזינג באופן קבוע חצי שנה, אחר כך — לפי מה שהגוף רומז (מי שבעניין יודע על מה אני מדבר). מה קרה לי חוץ מהוויתור על האלכוהול — ירדתי במשקל מ-102 ל-84 ק״ג בגובה 186 ס״מ (בנות, קחו לתשומת לבכן, שיטה שעובדת באמת), «הלכה» לגמרי כרס «בירה» די הגונה, הפורונקלים (השחינים) בגב נעשו קטנים בהרבה, חלקם נעלמו לגמרי (את הפורונקלים יש לי ממטבוליזם או משהו ברוח הזו מאז הנעורים, לא הצלחתי להיפטר מהם או להשפיע עליהם בעזרת הרפואה הרשמית). וזה מה שראיתי בעין בלתי מזוינת (בדיקות דם מפורטות וכו' עוד לא עשיתי), אבל אני מרגיש שהפטרייה משפרת עוד הרבה. מסקנה — אני מחשיב את האמניטה כפטרייה שלא מעריכים אותה כראוי (או שמסתירים בכוונה את תכונותיה המועילות), ואם מישהו ברוסיה יתחיל מחקרים רפואיים רציניים עליה, זו תהיה עבודה לפחות לדוקטורט. ומצב הרוח וכושר העבודה — את אלה הפטרייה נותנת כברירת מחדל.

תרגום עמוד 48:
23:13. יומיים על אמניטות. ב-5 השנים האחרונות שקעתי בדיכאון העמוק ביותר. פעמיים אכלתי כובע; בפעם הראשונה התבלבלתי בין המלכותית לאדומה, אבל זה תת-מין, נכון שההרכב קצת שונה. בקיצור, המצב — על-על) רוצה שיישאר כזה: היעדר מתח רגשי, הפוסט-טראומה שבה הייתי שנים רבות — כאילו הוסרה, העלבונות, הכעס — את האגו מכניסים לכיס.
23:24. מהמיקרו-מינונים נעלם הרפיון, כושר העבודה השתפר, יש פחות חרדה
23:27. חדשות טובות מאוד!)) בקצרה על נטילת המיקרו-מינונים שלי... בינואר היה לי שבץ..., אני בן 33, מילדות ניהלתי, כמו שאומרים, אורח חיים נכון — ספורט, תרגולים רוחניים-דתיים. בקיצור, זה הוציא אותי מקצב החיים הרגיל. אחרי הפטריות חזרו לי הדיבור והשינה, הראש הפסיק לכאוב... אולי צירוף מקרים?..)
5 בספטמבר 2019
08:32. מהמיקרו-מינונים, אחרי שבועיים, הרצועות במרפקים כואבות פחות. לפני זה במה לא מרחתי, ועשיתי זריקות נוגדות דלקת — עזרו לזמן מה. כבר התרגלתי לכאב הזה, שמושך בהרמת משקולות, כשנתיים, ופתאום — הופ, ואני מרגיש שכואב הרבה פחות))) לפעמים אין כאב בכלל)))) וגם האקט המיני התארך)))
08:36. החודש השני של המיקרו-מינונים התחיל. אפקטים: שינה — מצוינת, ממליץ על הפטרייה לכל מי שסובל )))) כמו אצלך, באבא מאשה, עוד אין לי... נו, שיהיה שם כמו במציאות... ))) אנרגיה — צורך עד שני גרם, המצב במשך היום — שום דבר מיוחד... כמה פעמים ניסיתי במהלך היום לאכול עוד בערך כפית... כי העבודה שלי פיזית.
08:50. גם אני לא מאמין לכל מה שכותבים על המילה. ניסיתי והרגשתי את התוצאה על עצמי — בינתיים רק חיובית, אבל לא מבין למה אנשים משוכנעים שזה רעל.
09:06. כן, באמת אמניטות עוזרות להפסיק לעשן ולשתות אלכוהול, זו עובדה.
09:28. על דיכאונות אני לא יודע, אצלי הם בעיקרון לא קורים בחיים. המצב הרגיל שלי — וורקוהוליזם והיסטריה. אז הנה, אחרי המיקרודוזינג, שבמהלכו אני רגוע ושקול — כמובן תתפרץ היסטריה כזאת שאמא שלי לא תדע, הרי מערכת עצבים נחה ומלאת כוחות תיתן גז. כך אני מבין את זה...
11:37. בשנה שעברה התחלנו, אני ובעלי, לאכול אמניטות. בהתחלה קנינו, אחר כך הכנו בעצמנו. ניסינו מינונים שונים. בעלי — בעיקר בינוניים, ואני — מיקרו-מינונים. מאמצע ינואר ועד סוף מרץ לקחתי גרם אחד ביממה, ללילה. האפקטים הם הבאים.
1. נעלמה «מערבלת המילים» בראש. שום מחשבות מיותרות, חפירות בעצמי, חוויות פנימיות על העבר וכו'.

תרגום עמוד 49:
2. השינה השתפרה. התחלתי לישון פחות ולקום רעננה. חלומות שנזכרים בהם, ומעניינים.
3. התרוממות אנרגטית, הרבה כוח ורצון לעשות משהו.
4. הפסקתי «לאכול» את הבעיות. ירדתי במשקל, כי התחלתי לאכול פחות. התחלתי לוותר על הרבה מאכלים ולאכול רק מה שמתחשק ומתי שמתחשק.
5. הפסקתי להגיב לשינויי מזג האוויר. המפרקים הפסיקו לכאוב לפני התקררות. ואני סבלתי מזה מילדות.
6. נעלמה התסמונת הקדם-וסתית. הווסת נעשתה ללא כאבים.
7. התחלתי לחוש מראש את העתיד. לא לראות אותו, כמובן — לא. קשה לתאר את הרגע הזה. כאילו אני יודעת איך יסתיים מצב מסוים. לא יודעת בפרטים, אלא דרך תחושה של עצמי בעתיד... לא יודעת איך להסביר. זו כנראה האינטואיציה.
8. הזיכרון נחלש. גם לטווח קצר וגם לגבי אירועי העבר. התחלתי ממש להתאמץ כדי להיזכר במשהו. בהתחלה חשבתי שזה כנראה רע. אבל אחר כך הבנתי שזה אפילו לא הזיכרון שנחלש, אלא שהקשב התחיל לעבוד באופן סלקטיבי. הרבה דברים לא נחוצים פשוט הפסקתי לשים לב אליהם ולהתמקד בהם. אבל אם צריך להיזכר, אז פשוט «שולחים שאילתה למאגר הקבצים של המוח ומקבלים תשובה — נזכרים. זה לוקח קצת יותר זמן, אבל סנילית לא נעשיתי)) לעבודה כזו של הזיכרון או של הקשב קשור האפקט הבא:
9. הדיכאון והאפתיה נעלמו. את הלחץ עברתי בקלות, התאוששתי מהר גם מעומסים פיזיים וגם מנפשיים. זו הייתה תקופה של «לא אכפת לי» בריא!
במהלך ההפסקה כל התוצאות נסוגו. מה-24 באוגוסט התחלתי שוב לקחת מיקרו-מינונים של גרם אחד ללילה. אחרי שבוע וחצי הגב התחתון כמעט הפסיק לכאוב, ולפני זה לא יכולתי לישון בלילות. בעוד חודש כבר אפשר יהיה לדבר על שינויים אחרים.
14:25. הכול נפלא מאוד, תודה, טוב. שבועיים של מרתון — כוס מרתח מ-5 בינוניות, קטנות, בקיצור, כל מיני — ושבועיים של שינה של 3 שעות והליכה לעבודה, רגוע ושליו לחלוטין, מלא שמחת חיים, חברותי, וכל הקוביות בבטן נראות, בקיצור — עניין סבבה))))))))))
6 בספטמבר 2019
12:30. אצלי המיקרו-מינון לכל יום הוא כף גדושה, ואני מרגישה סופר. שבוע אני אוכלת כף (4 גרם), מרגישה סופר, אבל לפעמים הראש מסתובב, במיוחד אם קמה בפתאומיות, כמו בצום. בשאר — המצב אש, כבד, כליות, הכול בסדר.
8 בספטמבר 2019
12:28. באב מאש, היי! אני רואה משובים על האמניטה, שבנטילה ללילה אנשים לא מצליחים להירדם. הסיבה — במינון, 100%, השתכנעתי מניסיון אישי, לא פעם אחת (3 פעמים)). ללילה — מקסימום על קצה הסכין או של כפית. ממש קורט, כמו להמליח מנה. וזה מפיל בבת אחת, והשינה טובה, ובבוקר מתעוררים ומרגישים כמה הגוף חם ורך — זו תחושה נפלאה בצורה לא מציאותית!!!
קורט על הקצה, או 5 מ״מ עם גבעה קטנה.
הערות ודיון
בעמודים אלה ממשיך אוסף המשובים מערוץ הטלגרם של המחברת, לפי תאריכים ושעות, מ-26 באוגוסט ועד 8 בספטמבר 2019. גם כאן מדובר בהודעות קצרות של משתתפים אנונימיים, בשפה מדוברת, עם סלנג, סימני קריאה וסמיילים, והשתדלנו לשמור על הסגנון בתרגום. הנושאים החוזרים, לפי דברי הכותבים: שינה וחלומות, ויתור על אלכוהול ועל עישון, מצב רוח ואנרגיה, וכן דיווחים על אלרגיה, ראייה וכאבי מפרקים. בולט שגם הכותבים עצמם אינם אחידים: לצד דיווחים נלהבים יש מי שמתאר שינה שטחית בנטילה בלילה, כאב ראש אחרי תה, סחרחורת או החלשות זמנית של הזיכרון, ואחד הכותבים שואל בעצמו אם השיפור אינו צירוף מקרים.
חשוב לקרוא את המשובים כפי שהם: דיווחים אישיים וסובייקטיביים שלא נבדקו ולא אומתו, ולא ממצאים של מחקר קליני, וגם לא המלצה. חלק מהכותבים מתארים מצבים רפואיים מורכבים — שבץ, דלקת לבלב, הפטיטיס, תוכנית טיפול תרופתי בהתמכרות — ואלה מובאים כאן רק כתיעוד של המקור; כל החלטה בנושאים כאלה מקומה אצל רופא. הערה טכנית: במקור הרוסי מופיעות כמה טעויות הקלדה של הכותבים (למשל שם התרופה בעמוד 47 כתוב בשגיאה), ותרגמנו לפי המשמעות. אוסף המשובים ממשיך בחלקים הבאים של הסדרה.
מקורות וקישורים
התרגום מתפרסם למטרות חינוכיות בלבד ובאישור המחברת. המידע משקף את מחקרה העצמאי של המחברת ואינו מהווה המלצה רפואית, קריאה לשימוש או תחליף לייעוץ מקצועי. התרגום נעשה בסיוע בינה מלאכותית ועשוי להכיל טעויות או אי-דיוקים, ולכן אין לראות בו תרגום מדויק ומהימן במאה אחוז.




תגובות